מהי כתובה? באיזה עילות יחויב האיש לשלם את הכתובה? באיזה מקרים הכתובה תתבטל?
כתובה היא שטר בו מתחייב האיש לזון ולפרנס את האישה כמו גם לחיות איתה (חיי אישות) ולדאוג לכל צרכיה.
יש שני סכומים בשטר הכתובה. עיקר הכתובה (סכום זעום וזניח) ותוספת כתובה. תוספת הכתובה הוא סכום שהאיש הוסיף על הכתובה לטובת האישה. כל איש מוסיף כראות עיניו. לכן כל כתובה נושאת סכום אחר. בד"כ מדובר על סכום משמעותי.
הכתובה היא שטר התחייבות של האיש כלפי האישה על מנת שלא יהיה קל בעיניו להוציאה. היינו על מנת שלאיש לא יהיה קל להתגרש ולהחליף את אשתו באחרת קבעו כי שטר הכתובה יהווה מכשול מלגרשה לחינם, ללא עילה.
על מנת לחייב את האיש בתשלום הכתובה יש להוכיח עילת גירושין. אישה שרוצה להתגרש מהאיש בגלל שמצאה לה איש אחר כמובן שלא תהיה זכאית לכתובתה. לכן אחת מהטענות החזקות של האיש לפטור אותו מתשלום הכתובה היא בגידת האישה. טענה שכמובן יש להוכיח (אין להסתפק בטענה בעלמא) מעל לכל ספק !
גם טענה של מורדת פוטרת מהכתובה למרות שקשה מאוד להוכיח טענה זו. לעיתים בתי הדין נעזרים בפוליגרף (מכונת אמת) על מנת לברר מי מהצדדים מורד. (מורד או מורדת הוא מי שבגינו הופסקו חיי האישות בין הצדדים או מי שמסרב לקיים חיי אישות).
כאמור, על מנת להתגרש ולקבל את הכתובה יש להוכיח עילת גירושין.
מה הן עילות הגירושין ?
כאשר האיש אינו מתפקד או לא מספק את צרכי האישה כגון לא מפרנס או מסרב לחיות איתה זכותה של אישה לתבוע גירושין ולקבל את כתובתה.
כאמור הכתובה היא שטר על מנת להבטיח את חובותיו של האיש כלפי אישתו בין היתר לזון ולפרנס את האישה. לכן, במקרים שבהם האיש מסרב לקיים את התחייבותו פתוחה בפני האישה הדרך לתבוע אותו לגירושין ולחייב אותו בתשלום הכתובה.
מקרים אחרים בהם האיש מפרנס את אשתו ואף ברווח וכן מקיים עם אשתו חיי אישות אך יחד עם זאת חי חיים אחרים עם נשים אחרות (בוגד/רועה זונות) במקרה זה האישה תקבל כתובתה ככל ותתבע גירושין. לאיש אין רשות לבגוד באישה ולקיים במקביל מערכות יחסים נוספות על פני אישתו ולכן במקרים כאלה יש לאישה עילת גירושין ולכן תקבל גם את כתובתה.
גם "מכלה ממונו" זו עילת גירושין. למשל כאשר האיש מכור להימורים או סמים ומבזבז את כל כספו על צריכת מושא התמכרותו פנויה הדרך לאישה לתבוע גירושין ולחייב את האיש בכתובתה.
מושג נוסף המהווה עילת גירושין הוא המונח "מאיס עליי". מושג אליו יוצקים תוכן ופרשנות של ימינו למקרים בהם לא ניתן לחיות חיים נורמליים בתנאים כגון אלימות, מחלות שונות הפוגמות בתפקוד היומיומי ואפילו אגרנות נחשבת לעילת גירושין.
ככל והאישה התובעת גירושין תצליח להוכיח כי יש לה עילת גירושין היא תהיה זכאית לקבל את כתובתה.
יחסי הגומלין בין חוק יחסי ממון/הלכת השיתוף, לזכות הכתובה:
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973, סעיף 17 קובע: אין בחוק זה כדי לגרוע מזכויות לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, או מזכויות האישה לפי כתובתה.
אנו רואים שחוק יחסי ממון לא פוגע בזכות הכתובה ואישה יכולה לתבוע כתובתה בנוסף לזכותה במחצית הרכוש המשותף על פי חוק זה.
למעשה, כיום ברוב המקרים הדעה הרווחת שדמי הכתובה מתקזזים מחלוקת הממון. כפי שקבע בית הדין הגדול, הרציונל שעומד מאחורי הדברים הוא שבית הדין מצד אחד מחויב לחוק יחסי ממון שלפיו האישה זכאית למחצית מהרכוש המשותף הנצבר בתקופת הנישואין, ומצד שני על פי הדין הדתי, ההלכה, אין מושג כזה של חלוקת ממון בין הצדדים ולכן על פי ההלכה האישה לא זכאית לכך. על פי ההלכה לאישה יש את כתובתה.
בתי הדין הרבניים גישרו על הפערים באופן הבא, בית הדין מקזז את הכתובה מחלקה של האישה על פי חוק יחסי ממון (אין כפל זכויות). אם הכתובה גבוהה מסכום המגיע לה לפי חוק יחסי ממון אז תקבל כתובתה (בוחרת את הגבוהה מבניהם). לאישה יש את הזכות לבחור בין המגיע לה על פי חוק יחסי ממון לבין כתובתה.
יש מקרים בהם האישה תקבל כתובה חלקית.
בדרך כלל אישה זכאית למלוא הסכום הכתוב בכתובה ובתוספת כתובה (בכפוף לזכאותה על פי הדין, אבל ישנם חריגים שבהם אישה לא תקבל את מלוא הסכום).
מקרה ראשון - כאשר יש חלוקת ממון על פי החוק האזרחי , חוק יחסי ממון, בדרך כלל יקזזו את סכום הכתובה או חלק ממנה ממה שקיבלה על פי חלוקת הממון.
מקרה שני - כאשר הכתובה מופרזת, כלומר כאשר סכום הכתובה גבוה מאוד למשל מיליון ולא היה בדעתו של האיש וגם לא באפשרותו להתחייב לסכום כה גבוה. רואים בנקיטת הסכום המופרז על ידי האיש בגדר "אסמכתא" (כלומר אמירה לא מחייבת). או למשל אמירה לשם כבוד בלבד. במקרה כזה יחייבו את האיש בסכום שהוא יכול לעמוד בו.
מקרה שלישי - בסוגיות של ספק אם מגיע לאשה כתובה ותוספת כתובה, יפסקו כתובה חלקית.
הסמכות לדון בתביעות כתובה היא סמכות בלעדית של בתי הדין הרבניים.
לייעוץ אתם מוזמנים ליצור איתי קשר בנייד: 054-9170505