תקופת החיים מתחלקת מבחינה משפטית לשלש תקופות עיקריות.

התקופה הראשונה - מגיל הלידה ועד לגיל 18 שנים.

מדובר על תקופה בה על פי חוק אנו "קטינים". ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים שלנו. יש מקרים בהם ממונה אפוט' שהוא אינו ההורה אך על פי רוב האפוט' הטבעיים הם ההורים שלנו.

התקופה שנייה - תקופת הכשירות. מגיל 18 שנים ועד למקרה בו חלילה נאבד את הכשירות שלנו אם בגין מחלה אם בגין תאונה ואם בגין הזקנה. 

בתקופת הכשירות אנחנו יכולים לבצע עסקאות, לחתום על חוזים, להתחייב התחייבויות כאלה ואחרות. בקיצור זו תקופה שנקראת חיים!

התקופה השלישית - מיום שבו נקבע שאנו לא כשירים, יום שאינו ידוע לאף אחד, ועד מועד חזרת הכשירות שלנו או לכתנו לעולם שכולו טוב.

בעוד לתקופה הראשונה יש לנו סידור כי ההורים מטפלים בנו ודואגים לכל ענייננו האישיים, החינוכיים, הכלכליים והרפואיים, לתקופה השלישית שמתחילה במועד בלתי ידוע אין סידור.

עד לשנת 2017 במקרה של אובדן כשירות מי מבני המשפחה של החסוי ("חסוי" אדם שאיבד את כשירותו), פנה לביהמ"ש למשפחה בבקשה למנות אפוט' אשר יטפל בכל ענייני החסוי.  

לעיתים, בני המשפחה של החסוי היו חלוקי דעות לגביי האפוט' המתאים לחסוי. הדבר גרר הליכים משפטיים ארוכים ויקרים אשר העיבו על המרקם המשפחתי ועל החסוי.

עם הארכת תוחלת החיים, התקופה השלישית מקבלת נפח, היא יותר ארוכה מבעבר, כמו גם מקבלת מנעד רחב של מגבלות ולאו דווקא תופסת שני קצוות קיצון של "כשיר" או "חסוי". 

ניכר כי מבוגרים יכולים בעזרה פשוטה לטפל בענייניהם או להיעזר בייעוץ ולאו דווקא לשלול מהם את עצמאותם וכשירותם ע"י מינוי אפוט'.

כידוע אפוט' היא עבודה לא קלה הדורשת זמן, מאמץ והמון מסירות. עד לשנת 2017 אפוט' אשר מונו לבני משפחה בנוסף למטלות הכרוכות בטיפול בחסוי היה עליהם ליתן דין וחשבון לאפוט' הכללי. עובדה שגרמה למטלות נוספות על האפוט'.

תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי אדם כשיר (בתקופת החיים השנייה, היינו מגיל 18 שנים ואילך) רשאי למנות את מי שהוא בוחר לאפוט' על ענייניו האישיים, הרכושיים והרפואיים לתקופה השלישית בה יהיה זקוק לעזרה.

האדם בעודו כוחו במותניו, כשיר וצלול יכול ליתן הוראות מפורטות מאוד לתקופה השלישית, התקופה בה הוא יצטרך להיעזר באפוט'.

בנוסף לבחירת הגורם שיטפל בנו בעת הצורך יש לנו אפשרות לבחור מי יפקח אם נבחר במפקח כל שהוא, אם ישלמו לאפוט' עבור טרחתו בגין הוצאותיו ועוד הוראות החשובות לנו.

בגין העובדה שהתקופה השלישית מתחילה במועד בלתי ידוע ואין אנו יכולים לצפות מתי חלילה תקרה תאונה או נתמודד עם מחלה והאם חלילה נאבד את הכשירות שלנו ולא נוכל לקבל החלטות בנוגע לענייננו רצוי לערוך את מסמך ייפוי הכוח המתמשך כמה שיותר מוקדם.

עריכת המסמך חוסכת חילוקי דעות משפחתיים, מייתרת הליכים משפטיים ארוכים ויקרים, והכי חשוב, יש לנו את הזכות לקבוע את עתידנו ולבחור את האדם שעליו אנחנו סומכים שיטפל בנו בעת הצורך.

ההבדל בין ייפוי כוח רגיל לבין ייפוי כוח מתמשך הוא ביחס לתקופות. יש לשים לב שאדם יכול למנות מיופה כוח מטעמו מכוח חוק השליחות. לפי סעיף 14 לחוק השליחות ייפוי כוח מתבטל כאשר נותן ייפוי הכוח מאבד כשירות. ואז, בדיוק כאן נכנס לתקפו מסמך ייפוי כוח מתמשך – לתקופה השלישית, כאשר אנחנו לא כשירים.

היה לי מקרה שאשתו של לקוח שלי, רקדן עצמאי במקצועו, חלה במחלה קשה בלתי ידועה. 

למשך כמה חודשים הוא איבד כשירות, לא זכר את שמו, לא זיהה בני משפחה, לא דיבר. 

אשתו של הלקוח שלי ביקשה שאגיש בקשה למנותה כאפוט' על בעלה אבל אחותו של הלקוח שלי התנגדה בכל תוקף בטענה שהדבר עלול להזיק לו כאשר הוא יחזור לכשירותו.

בסופו של יום לא הגשתי בקשה למינוי אפוט' ואחותו של הלקוח לקחה אחריות על כל העניינים הכרוכים בהוצאות אשר היו באחריות הלקוח (תשלומי מזונות, תשלומים לספקים) והכל במטרה שלא למנות את אשתו כאפוט'.

בסופו של יום הלקוח שלי, לאחר 11 חודשים של אי כשירות, חזר לכשירותו וחייו חזרו למסלולם.

סוף טוב הכל טוב!

במקרה זה היה נחסך הוויכוח המשפחתי והיה קל יותר לטפל בענייניו של הלקוח לולא היה לו מסמך של ייפוי כוח מתמשך.

לכל מי שאוהב לקחת אחריות על חייו ולנהל את ענייניו כראות עיניו מבלי להיזקק להתערבות משפטית שלעיתים עלולה להיות יקרה מידי, במיוחד לבעלי עסקים, עצמאיים, הורים גרושים או נשואים פרק ב' אני ממליצה לנצל את תיקון 18 לחוק הכשרות והאפוט' ולהכין מסמך של ייפוי כוח מתמשך אשר בו יהיו הוראות מדויקות לתקופת החיים השלישית, בה נצטרך לקבל עזרה!

המחוקק נותן לנו את האפשרות ליתן הוראות לשעת הצורך כבר עתה בעודנו כשירים.

לעריכת מסמך של ייפוי כוח מתמשך אין צורך בתשלום אגרה.

כמו כן, אפשר לשנות את ההוראות מפעם לפעם בהתאם לנסיבות המתגבשות.

מוזמנים ליצור איתי קשר לעריכת מסמך ייפוי כוח מתמשך 054-9170505